דיכאון אחרי לידה, טיפול ללא תרופות בקשיי היולדת 

 דיכאון אחרי לידה, טיפול ללא תרופות בכל קשיי היולדת

הלידה היא רגע מרגש ומרומם נפש, אולם כדאי לזכור שהיא מלווה תמיד גם בטראומה/חבלה, ליולדת. העבודה הרבה שכרוכה בטיפול בתינוק מונעת, לרוב, מן היולדת לעסוק יתר על המידה בקשיים אלה, ואכן, לא כל הנזקים, שנובעים מן הלידה, ניכרים לעין באופן מיידי.

פגיעתה של הלידה לא מתבטאת רק בחבלה בגופה של היולדת, אלא לרוב גם בנפשה. ניתן להיתקל בקשיים שונים: קושי לקבל את התינוק או לטפל בו, אי רצון להיניק למרות נכונות אמיתית לעשות זאת לפני הלידה, בכי, שינויים במצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות, כעסים, חרדה, מחשבות טורדניות, דיכאון וכו'.

התופעות הללו כל כך נפוצות, שיש כיום נוהל ברור בכל בית חולים בארץ, שלפיו, חייבים לתשאל את היולדת, אם יש לה תופעות כלשהן מתוך רשימה מוכנה (שכוללת "עייפות"- כמה לא צפוי..), ואם התשובה חיובית, רומזים לה, שהיא סובלת מ- 'דיכאון אחרי לידה', ומציעים לה ליטול תרופות נגד דיכאון, ולרוב לא מזכירים את הנזקים, תופעות הלואי והפוטנציאל לפתח בה תלות. לפי מיטב הבנתי, נוהל זה משרת בעיקר את חברות התרופות ויכול לגרום נזק רב ליולדת.

מניסיוני, אישה שנוטלת תרופות נגד דיכאון או חרדה לאחר לידה תחווה תופעות נפשיות חריפות עוד יותר בלידות הבאות שלה, תפתח רגישות לכאבים, תזדקק לתרופות הללו במהלך ההיריון הבא שלה למרות נזקיהן לעובר, ותתקשה מאד להפסיק ליטול אותן בהמשך חייה.

הרפואה של ימינו איננה מתייחסת כמעט למרכיב הנפשי של היולדת, אלא רק לגופה. הפיתרון היחיד של הרופא לכאב או סבל נפשי הוא טשטושו באמצעות תרופה כלשהי.

בנוסף להקפדה על תזונה לנפש, ישנן פעולות פשוטות, שמצליחות לשקם כבאורח נס כמעט כל תופעה גופנית או נפשית של נשים לאחר הלידה, חמורה ככל שתהיה. דיכאון לאחר לידה, שהוא הגדרה מרתיעה למדי, איננו תופעה חמורה כל כך, אם מטפלים בו נכון מיד לאחר הלידה. כל טראומה שאיננה מטופלת סמוך להתרחשותה, או שמטשטשים אותה באמצעות תרופות, עלולה להפוך למסובכת ומתמשכת.

לדוגמא: אחת הפעולות שצריך לנקוט בטראומה, כמו גם בתאונת דרכים, היא להחזיר את האדם למקום הטראומה בהקדם האפשרי, ולתת לו ליצור מגע עם המיקום הפיזי שבו היא קרתה. אדם שלא עושה כך, יכול לחוות כאבים חוזרים באזור שנפגע, בכל פעם שיעבור ליד המקום שבו נחבל. אם נוקטים בפעולה זו, האזור הפגוע לא חוזר לכאוב בעתיד.

אדם שנחבל נשאר כאילו תקוע במקום ובזמן של החבלה. יולדת שטיפלתי בה לאחרונה, לא רצתה כלל להניק את התינוק שלה, וכאשר המחזור החודשי שלה הופיע, היא נכנסה לפאניקה, כיון שהדימום הזה החזיר אותה, באופן מאד משכנע, לזמן ולמקום של הלידה הקשה, שעברה. באמצעות פעולה פשוטה הפניתי את תשומת הלב שלה לסביבתה בהווה, עד שפתאום הבינה, שהייתה "תקועה" בבית החולים ובדימום שקרה במהלך הלידה. היא התבהרה מאד, חייכה מאוזן לאוזן, ואף אמרה, שהיא מרגישה כאילו חזרה לעצמה בפעם הראשונה מאז הלידה. לאחר פעולה קודמת, שאחותה עשתה לה על פי הדרכתי, אמרה אותה יולדת, שהרגישה בפעם הראשונה, שהיא יכולה באמת לקבל את התינוקת שלה, ולחוש חיבה כלפיה. כמובן שפעולות פשוטות אלה מנעו אבחון של דיכאון אחרי לידה, ואת הצורך ליטול תרופות, שלא לדבר על כך ששיקמו לחלוטין את מצבה של היולדת. הדרכה פשוטה לרופאים ואחיות יכולה לחסוך אבחנה של דיכאון לאחר לידה אצל נשים רבות, לחסוך מהן אומללות רבה וכמובן סימום כולל בתרופות נגד דיכאון. החיסכון הרב בתקציבי הבריאות שהציבור משלם הוא כמובן יתרון חשוב נוסף.